אח למסע משפחתי היא הרצאה שמפנה את הזרקור אל האחים והאחיות של ילדים עם מוגבלות – אלו שגדלים לצד המציאות המיוחדת של המשפחה, אך לא תמיד זוכים שיראו גם אותם. ההרצאה משלבת ידע מקצועי, סיפורים מהשטח ודוגמאות מחיי היום־יום, ומאפשרת להבין את עולמם הרגשי של האחים, את האתגרים שהם חווים ואת הכוחות שהם מפתחים לאורך הדרך.

ההרצאה מתאימה להורים, אנשי חינוך, אנשי טיפול, סטודנטים, צוותים מקצועיים, ארגונים, רשויות מקומיות וכל מי שמבקש להכיר לעומק את השפעת המוגבלות על התא המשפחתי. היא מעודדת הסתכלות רחבה יותר על המשפחה כולה ומעניקה מקום גם לקולות שלעיתים נשארים ברקע.

בסיום ההרצאה המשתתפים יוצאים עם נקודת מבט חדשה על תפקידם ומשמעותם של האחים במשפחה, לצד כלים מעשיים ורעיונות פשוטים ליישום, שיכולים לחזק את תחושת השייכות, החוסן והקשר המשפחתי. המטרה היא לא רק להבין טוב יותר את האחים – אלא גם לדעת איך לראות אותם, להקשיב להם ולחזק אותם.

הרצאה אישית, מרגשת וחווייתית על עיוורון, התמודדות, עצמאות והחיים מחדש
אני לא נולדתי עיוורת. לפני שבע שנים איבדתי את מאור עיניי, ומאותו רגע החיים שלי השתנו.

בהרצאה „לא רואה ממטר” אני לוקחת את הקהל למסע האישי שלי — מהרגע שבו איבדתי את הראייה, דרך ההתמודדות עם מציאות חדשה ואתגרי היום־יום, ועד לבחירה להמשיך לחיות, לחלום, לצחוק, להיות עצמאית ולא לוותר על עצמי.

לצידי נמצאת קרולין, כלבת הנחייה שלי, שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיי ולשותפה אמיתית בדרך לעצמאות.

אבל זו לא הרצאה שבה רק יושבים ומקשיבים
במהלך המפגש אני מזמינה את המשתתפים להיכנס לרגע אל העולם שבו אני חיה. באמצעות כיסוי עיניים והתנסות בפעולות פשוטות מחיי היום־יום, הם מגלים איך זה להסתמך על חושים אחרים, להתמודד עם חוסר ודאות ולבצע פעולות שמקבלות משמעות אחרת לגמרי כשלא רואים.

הקהל לא רק שומע על עיוורון — הוא חווה, מרגיש ומבין אותו אחרת
דרך הסיפור וההתנסות אנחנו מדברים על עצמאות, אומץ, הסתגלות, שבירת סטיגמות ועל היכולת למצוא כוחות חדשים גם כשהחיים משתנים ברגע אחד.

„לא רואה ממטר” היא לא רק הרצאה על אובדן הראייה
היא הרצאה על היכולת לקום אחרי משבר, להסתגל למציאות שלא בחרנו בה ולהמשיך קדימה.

זו גם הזמנה להסתכל אחרת על אנשים עם מוגבלות ולהבין שמאחורי המילה „עיוורון” יש אדם שלם — עם חלומות, רצונות, יכולות וסיפור חיים.

כי לפעמים, כדי לראות את העולם אחרת — צריך קודם לעצום את העיניים
„לא רואה ממטר” — הרצאה שלא רק שומעים. מרגישים.

כשפוגשים אדם על הרצף, הנטייה הראשונה היא לנסות להסביר, לדבר ולהחזיר היגיון. אבל המציאות היא שאוטיזם זו לא "בעיית תקשורת" – זו פשוט שפה אחרת לגמרי. ההרצאה "להבין את השפה האוטיסטית" מוציאה את האוויר מהסיסמאות, מדלגת על התיאוריות היבשות, ולוקחת את הקהל למסע חווייתי שמראה איך המציאות נראית, נשמעת ונחווית מבפנים.

היא תפורה בול על חברות, ארגונים, צוותי ניהול, משאבי אנוש ונותני שירות שמעסיקים או עובדים מול אנשים על הרצף – ורוצים להפסיק לעשות "ניתוחי התנהגות" ולהתחיל לייצר חיבור אמיתי שפשוט עובד ביומיום.

בסוף ההרצאה, המשתתפים מפסיקים לנחש. הם יוצאים עם "משקפיים סומטיים" חדשים וכלים עוקפי-מילים – כאלה שמבוססים על גוף, תדר ונוכחות – שיודעים להוריד את הלהבות ברגעי הצפה, ליצר תקשורת בגובה העיניים, ולהפוך כל סביבת עבודה להרבה יותר נינוחה ומכילה (גם בשביל הצוות).

כשהתחושה היא שכל העולם נסגר, אבל אני לא מוותרת!
כמי שחיה עם מוגבלות של שמיעה ושל ראייה מלידה, אני מספרת על החיים שלי, על נקודת המוצא, על פריצות הדרך, על התקווה והאופטימיות, על היופי והקסם. על הדרך אני מספרת ומנגישה מה הם החיים שלי ומה האתגרים.

אני מאמינה שההרצאה שלי מעניקה לקהל השראה עד כמה כולנו שואפי חלומות והגשמה. כמו כן אני מקווה שיהיו גם עם ערך מוסף של יותר מודעות לאנשים עם מוגבלות ולצרכי הנגישות שלהם.

הופכים כל מכשול למנוף למצוינות, מנהיגות וצמיחה.

הרצאה מרתקת ומעוררת השראה המובילה את המשתתפים למסע עוצמתי מעבר למגבלות ולחסמים. דרך סיפור חיים יוצא דופן של התגברות, נחישות והישגיות בספורט הבינלאומי, נחשפת מפת דרכים מעשית לבניית חוסן מנטלי ולקבלת אחריות מלאה על התוצאות בחיינו.

מה הקהל מקבל מההרצאה?

• כלים יישומיים לשינוי תודעתי – טכניקות ממוקדות להפיכת אתגרים ומכשולים להזדמנויות לצמיחה.
• חוסן ומנהיגות אישית –  פיתוח יכולת התמודדות עם שינויים, עומסים ומצבי אי-וודאות.
• דרייב לפעולה מיידית – מעבר מתפיסה פסיבית להובלה אקטיבית ולפריצת גבולות אישיים ומקצועיים.

הרצאה סוחפת, חווייתית ופרקטית המעניקה לצוותים, מנהלים וארגונים את האומץ והכלים להוביל, להשפיע ולהיות הגיבורים של הסיפור שלהם.

אני אחד ממאה !

אחד מכל מאה אנשים מתמודד עם הפרעה בשטף הדיבור (גמגום), אך על אף השכיחות הגבוהה, המודעות לנושא בציבור נמוכה ביותר.

"דברים שרציתי לומר" היא הרצאת העשרה להעלאת המודעות בחברה לנושא, הרצאה מפי מי שמכיר מקרוב את ההתמודדות עם גמגום.

כיום הדיבור שלי שוטף, ולכן ההרצאה היא בגדר:

"שיחה קולחת על מילים שנתקעות…"

ההרצאה אינה בגדר "סיפור אישי" אך היא מרתקת ואותנטית. ההרצאה עבורי היא מעין "מסע אישי" שלי אליו אני מזמין אתכן/ם להצטרף. מסע אישי בדרך הארוכה מהימנעות מדיבור ועד להופעה בפני קהל.

ההרצאה מציעה סקירה מקיפה בנושא ומתמקדת בהתנסויות ובתחושות אותם חווה אדם עם גמגום, כמו גם ביחס החברה אליו ובתפיסת החברה את הגמגום כפי שבאה לידי ביטוי בתרבות ובתקשורת הישראלית.

כחלק חשוב בהעלאת המודעות לנושא, ההרצאה כוללת התייחסות לדרך ההתנהלות הנכונה בשיחה עם אדם עם גמגום.

ההרצאה מלווה במצגת עשירה הכוללת חומרים ויזואליים רבים.

המשורר רוני סומק כתב בשירו "נקמתו של הילד המגמגם" את המשפט:

"היום אני מדבר לזכר המילים שפעם נתקעו לי בפה"

ואני ? אני היום מדבר לזכר הפעמים בהם נמנעתי מלדבר !