מירב אביטן, אמא לשלושה בנים, בעלת תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה ותואר שני במינהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת בר־אילן. בעלת ניסיון של למעלה מ־30 שנה במערכת הבריאות, וכיום מובילה תהליכים בתחום רפואת המשפחה בכללית לצד עשייה חברתית ענפה.
מירב מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים ומתניידת בכיסא גלגלים ממונע, אך בוחרת בכל יום מחדש להתמקד בעשייה, בהשפעה וביצירת שינוי. מתוך ניסיונה האישי והמקצועי היא משלבת בין עולמות הניהול, הבריאות, הנגישות והמנהיגות החברתית.
כמובילת העמותה "שווים בהרצאה", היא פועלת לקידום תעסוקה איכותית למרצים ומרצות עם מוגבלות מכל רחבי הארץ ולהעלאת המודעות לנגישות, לשוויון ולהכלה בחברה הישראלית.
בהרצאותיה מירב משלבת סיפור חיים מעורר השראה, הומור, כנות וכלים מעשיים, ומצליחה לגעת בלב הקהל תוך שבירת סטיגמות והעברת מסר ברור: נגישות מתחילה ביחס אנושי, וכל אחד מאיתנו יכול להיות שותף ליצירת חברה מכילה, רגישה ושוויונית יותר.
הרצאותיה של מירב מותאמות לארגונים, למערכת הבריאות, לחברות, לרשויות מקומיות, למערכת החינוך ולגופי שירות, ומשאירות את המשתתפים עם כלים מעשיים, השראה ומבט חדש על נגישות, רגישות וקבלת השונה.
נגישות היא לא רק רמפה או מעלית – היא הדרך שבה אנחנו בוחרים לראות אנשים!?
🎤 האור בקצה המנהרה גם כשהכול מתפרק – אפשר לבנות חיים חדשים. יש רגעים בחיים שבהם נדמה שהכול קורס. גירושים. אימהות שמקבלת משמעות חדשה. אבחון של מחלה קשה ומתקדמת. אובדן הביטחון, הקריירה והחלומות שהיו לנו. אבל דווקא מתוך החשכה, אפשר לבחור מחדש. בהרצאה אישית, כנה ומרגשת משתפת מירב במסע חייה – מההתמודדות עם פירוק המשפחה, דרך האתגרים כאם לשלושה, המשבר הרפואי ששינה את חייה, ועד להחלטה לא להיכנע לנסיבות. זהו סיפור על בחירה. על אומץ. על צמיחה מתוך כאב. ועל הדרך שבה הצליחה להפוך את המשבר הגדול ביותר בחייה לשליחות חברתית. כיום היא מובילה את שווים בהרצאה, עמותה ארצית המקדמת תעסוקה לאנשים עם מוגבלות באמצעות הרצאות מעוררות השראה. במהלך ההרצאה נדבר על: 💛 איך קמים ממשבר אישי גדול. 💛 הורות אחרי גירושים – האתגרים והכוחות. 💛 התמודדות עם מחלה ושינוי זהות. 💛 להפוך כאב למשמעות. 💛 בניית קריירה חדשה באמצע החיים. 💛 איך אמונה, התמדה ואנשים טובים יכולים לשנות מסלול חיים. 💛 למה תמיד יש אור בקצה המנהרה – גם כשלא רואים אותו. המסר המרכזי: החיים לא תמיד בוחרים בשבילנו. אבל אנחנו תמיד יכולים לבחור איך להגיב למה שקורה לנו. גם אחרי פרידה. גם אחרי מחלה. גם אחרי אובדן. אפשר לבחור לקום. אפשר לבחור לצמוח. ואפשר למצוא מחדש את האור. אודות המרצה מירב אביטן זרחיה היא מנכ"לית עמותת שווים בהרצאה, בעלת תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה ותואר שני במינהל והתנהגות ארגונית. לאחר קריירה של עשרות שנים במערכת הבריאות, בחרה להוביל מיזם חברתי המעניק במה ותעסוקה למרצים עם מוגבלות. בהרצאותיה היא משלבת אותנטיות, הומור, רגש וכלים מעשיים, ומעניקה לקהל תקווה, השראה ואמונה בכוחו של האדם לבחור מחדש.
נגישות ורגישות – לראות את האדם לפני המוגבלות מה באמת המשמעות של נגישות?
האם היא מסתכמת ברמפה ובמעלית, או שהיא מתחילה דווקא בגישה האנושית? בהרצאה אישית, מרגשת ומשלבת הומור, מירב אביטן זרחיה משתפת את סיפור חייה כאישה המתמודדת עם מחלת ניוון שרירים וכאם לשלושה, ומעניקה הצצה אותנטית לאתגרים ולהצלחות שבחיי היומיום.
וזאת באמצעות דוגמאות מהחיים – בתחבורה הציבורית, בחניות נכים, בבתי חולים, ברכבת, בטיסות, בבתי מלון, בקניונים, במקומות עבודה ואפילו בבית – הקהל מבין כיצד נגישות ורגישות משפיעות על עצמאות, השתלבות ואיכות החיים של כולנו. ההרצאה מזמינה את המשתתפים לשבור סטיגמות, להסתכל בגובה העיניים, להכיר את המשמעות האמיתית של התאמות נגישות, ולגלות כיצד שינוי קטן בגישה יכול ליצור שינוי גדול בחייהם של אנשים אחרים.
מסרים מרכזיים: נגישות פיזית וחברתית, שירות מכבד, קבלת השונה, תקשורת בגובה העיניים, שבירת סטיגמות, חוסן אישי, אופטימיות והבחירה לחיות חיים מלאי משמעות – גם לצד אתגרים.
בהרצאה הקהל יוצא למסע של התמודדות, קבלה, אומץ ואמונה בכוחות הפנימיים. ההרצאה מעניקה כלים מעשיים לחיזוק החוסן האישי והארגוני ומזכירה שלמרות האתגרים, תמיד אפשר לבחור כיצד להגיב למציאות – ולמצוא את האור גם ברגעים החשוכים ביותר.
המסרים המרכזיים בהרצאה * לבחור בחיים – בכל יום מחדש. * חוסן נפשי הוא שריר שאפשר לפתח. * פרופורציות משנות את הדרך שבה אנו חווים את המציאות. * אופטימיות היא בחירה והרגל, לא רק תכונת אופי. * משברים יכולים להפוך להזדמנות לצמיחה ולהתחדשות. *
הכוח שלנו אינו נמדד במה שקרה לנו, אלא בדרך שבה בחרנו להמשיך. * חמלה, רגישות ונגישות מתחילות בהסתכלות על האדם ולא על המגבלה. גם כשהדרך משתנה – החלומות יכולים להמשיך לצעוד קדימה.*
"לא תמיד אפשר לבחור את מה שהחיים מזמנים לנו, אבל תמיד אפשר לבחור איך נפגוש אותם. כשבוחרים בתקווה, באופטימיות ובחיים – מגלים שהאור בקצה המנהרה היה שם כל הזמן."
